<h1>בה"ג הלכ' נחלות</h1>
<h2>דף יג.</h2>
[פסק] ועבדא דכתב ליה מריה גט חירות מעליא ומקמי דיהיב ניהליה א"ל בפני עדים ואתני בהדיה דכי מיית ההוא גברא מריה הוא דהוי משוחרר, אפילו כי מיית מריה נמי לא הוי משוחרר, מאי טעמא, דהוה ליה גט לאחר מיתה, ואי בההיא שעתא א"ל מעכשיו משוחררת בתנאה דפלחת קמאי כל ימי חיי, הוי משוחרר מעכשיו לאיחיובי במצות ולמינסב בת ישראל עד דמיית רביה, מאי טעמא, דילמא מאית איהו מקמי רביה ולא מיקיים תנאיה.
<h2>דף מב.</h2>
אין כותבין גט חירות לשני עבדים בכתב אחד או לשתי שפחות בכתב אחד או לעבד ושפחה בכתב אחד, אלא לכל אחד ואחד בפני עצמו.
<h2>דף פז.</h2>
אין כותבין גט חירות לשני עבדים בכתב אחד או לשתי שפחות בכתב אחד או לעבד ושפחה בכתב אחד, אלא לכל אחד ואחד בפני עצמו.
